עתירה בעניין הארכת מועד להגשת תביעות לפיצויים לפי סעיף 197. ביום 11.3.98 נכנסה לתוקף תכנית מפורטת להסדרת ציר התנועה של דרך איילון דרום בתחום הערים בת-ים חולון. ביום 11.8.02 פנו 107 מתושבי האזור לשר הפנים, בבקשה להאריך את המועד להגשת תביעת פיצויים לפי סעיף 197, כשלבקשה צירף עורך דינם רשימה מפורטת של הפונים. ביום 10.12.02 פנה עורך הדין במכתב נוסף ובו כתב כי לקבוצה המקורית הצטרפו דיירים נוספים, שפרטיהם צורפו למכתב. ביום 5.8.03 הודיע שר הפנים כי המועד להגשת תביעות הוארך בשלושה חודשים מיום קבלת המכתב. בשלב זה החל עורך הדין בשליחת מכתבים נוספים בהם נאמר כי הוא מייצג דיירים נוספים, שאת פרטיהם לא ציין, וביקש ארכות מועד נוספות. לבסוף אישר השר ארכה עד ליום 15.2.04 אולם הבהיר, כי האישור מתייחס רק לאותם דיירים שנכללו ברשימה המקורית שאושרה ביום 5.8.03, מכאן העתירה. העתירה נדחתה. נקבע, כי השר אינו יכול להיעתר לבקשה כשלא ידוע מיהם המקבלים את הארכה, שכן אישור השר מצורף לתביעה לועדה המקומית, ועליה לדעת במדוייק מיהם התובעים שקיבלו את הארכה, ולא יתכן שעורך הדין שהגיש את הבקשה יחליט בדבר. כמו כן נדחתה טענת העותרים בדבר אפלייתם לעומת הקבוצה שקיבלה ארכה. נקבע, כי קבלת הטענה היתה מביאה להתעלמות מדרישת החוק בדבר "טעמים מיוחדים שירשמו". כמו כן, ככל שחולף משך זמן רב יותר, יש ליתן משקל גדל והולך לאינטרס ההסתמכות של הועדה המקומית, ולא ייתכן שטיעון של אפיה יאפיל באופן מוחלט על כל שיקול אחר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה