העירייה פרסמה מכרז למתן שירותי קליטה, מיחזור והטמנה של אשפה ביתית. ועדת המכרזים דנה במכרז והמליצה על הצעתה של העותרת כהצעה הזוכה במכרז. ראש העיר לא אימץ את המלצת ועדת המכרזים, ומשכך הוחלט על ביטול המכרז. מכאן העתירה. העירייה טענה כי הצעת העותרת לא נבחרה לבסוף לאור אי עמידה בתנאי סף בקשר לאתר קליטת הפסולת. העותרת מצידה טענה כי פרשנות תנאי הסף במכרז שונה, וכי קבלת פרשנות העותרת תביא למסקנה כי הצעתה של העותרת עומדת בתנאי המכרז. נטען ע"י העותרת כי כאשר יש שתי דרכי פרשנות אפשריות לתנאי המכרז, יש להעדיף את הפרשנות המקיימת את ההצעה על פני פרשנות המביאה לפסילתה. טענה זו נדחתה. ביהמ"ש קבע כי יש לפרש תנאי מכרז בהתאם לכללי הפרשנות המקובלים, באופן שיבטיח ככל האפשר ודאות ובהירות של תנאים. נקבע עוד כי אימוץ פרשנות מקלה לתנאי מכרז בדיעבד תביא לפגיעה במשתתפים אחרים ולמשתתפים פוטנציאליים במכרז. העירייה הוסיפה וטענה כי ממילא כיום המכרז אינו נחוץ עוד מאחר ופורסם מכרז חדש הכולל גם סילוק ומיחזור פסולת. העותרת טענה כי מדובר בשני מכרזים שונים, אולם ביהמ"ש קבע כי בהקשר זה יש לתת משקל לעמדת העירייה ולכך שהיא סבורה כי המכרז אינו נחוץ עוד.[עיריית נס ציונה יוצגה ע"י הררי, טויסטר ושות']
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה