יום שני, 3 בדצמבר 2012

ע"א 3652/06 23/12/07 המועד להגשת ערר ביוב והפרטים אשר הרשות מחויבת למסור במסגרתו

העוררים הגישו ערר להשבת היטל ביוב אשר שילמו לעירייה. בחלוף 5 חודשים מהתשלום, הוגשה בקשה של תושבים נוספים להצטרף לערר. העירייה התנגדה וטענה כי תביעתם של המבקשים להצטרף התיישנה מאחר ולא הוגשה תוך 30 מיום מיום קבלת דרישת החיוב, וכי ממילא ועדת הערר אינה מוסמכת להאריך את המועד להגשת הערר מעבר ל- 60 יום מיום מסירת דרישת התשלום. העוררים טענו כי כשמדובר בתביעה להשבת היטל ביוב ששולם להבדיל מתביעה בטרם תשלום ההיטל, חלים דיני ההתיישנות המתירים תביעה תוך 7 שנים. ועדת הערר דחתה את בקשת ההצטרפות וקבעה כי אינה מוסמכת להאריך את המועד להגשת ערר מעבר ל- 60 יום, וכי המועד להגשת ערר הינו קבוע בין בתביעת השבה ובין בערר טרם תשלום ההיטל. העוררים בקשו גם פרטים לגבי תאריך התקנת הביוב המאסף ומכון הטיהור, החלטת מועצה לגבי ביצועם, תכניות, מפרט ותשלום לקבלן. הבקשה נדחתה. ועדת הערר קבעה כי אין כל רלוונטיות לפרטים המבוקשים בהתייחס להתקנת ביב מאסף ומכון טיהור מאחר ושיטת החיוב הינה היטל ולא דמי השתתפות. שיטה זו מקנה למשיבה זכות לגבות היטל בגין תוספת בנין ללא קשר למועד ביצוע העבודות ועלותן הפועל. [עיריית הרצליה יוצגה ע"י הררי, טויסטר ושות']

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה