בנסיבות המקרה אושרה תכנית מקומית מפורטת המייעדת את המקרקעין לפארק עירוני וזאת בשונה מהיעוד שנקבע בתמ"א 31 לעניין שטח עירוני מיועד לבניה. הועדה המקומית דחתה את תביעת המערערים לפיצויים לפי סעיף 197, בנימוק שתמ"א 31 רק קובעת מגמות תכנון כלליות ואיננה יורדת לפרטים של תוכנית מקומית. בית המשפט המחוזי בת"א [עת"מ 23/97] קבע, כי תמ"א 31 יוצרת מסגרת כללית מנחה, בעוד יעוד המקרקעין מותנה בקביעת תכניות מתאר מחוזיות או מקומיות, ועל כן בדין דחתה הועדה המקומית את תביעת הפיצויים. בית המשפט העליון אישר את קביעת המחוזי ודחה את הערעור תוך שחזר על הקביעה, כי תמ"א 31 היא תכנית אסטרטגית בלבד, ואין למבקשים עילה לתביעת פיצויים בגין ירידת ערך הנטענת על ידם .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה